העוגה שלאחר הסערה (או: עוגת הוניל המנצחת שלי)

זה היה שבוע קשה מאוד, אחרי השלגים, הברד והגשמים, שלא לדבר על קור הכלבים שהיה כאן בחוץ…. אני עוד רועדת רק מהמחשבה..

אחרי שהתייבשנו, התחממנו והתכרבלנו בשמיכות מחובקים ניסינו למצוא דרכים לחמם את הגוף גם מבפנים.

בקור כזה (כשהמזגן שלכם קופא ולא פועל, למשל) אין כוח לכלום ועצבים לשום דבר, בטח שלא לבישול ארוך מידי, כי המטרה היא אחת ויחידה: לחזור אל מתחת לארבע השמיכות שעל המיטה,

רצינו משהו מנחם, חמים, בייתי שיכנס איתנו אל מתחת לשמיכות ויעשה לנו חמים בפנים, עם כוס תה או קפה ליד. משהו פשוט אבל מנצח, עם טעם של בית של אמא

ואז נזכרתי, שכשהכרתי את גימל הכנתי לו עוגת וניל רכה כזו, טובה כזו שהוא מאוד אהב, מתכון של אמא של חבר טוב מלפני מאלנתלאפים שנה.

עוגה רכה, נימוחה ומאוד מאוד פשוטה להכנה. והכי חשוב – טעימה, כייפית, ניתן לאכול אותה חמימה וזה בדיוק מה אני צריכה עכשיו.

וברגעים שכאלה כשאתה קופא מקור מה אתה צריך יותר? שמיכות מחממות, בן זוג מחבק ואוהב ואיזו עוגה נימוחה חמימה שמחזירה אותך כמעט לבטן של אמא.

עוגת וניל מנצחת

(מתכון לשתי תבניות אינגלישקייק ו/או תבנית טבעתית קוטר 24 או כל תבנית מלבנית סטנדרטית שיש לכם בבית)

200 גרם חמאה רכה רכה (בחורף מה עושים? מכניסים את שני הגושים למיקרו ומחממים כל פעם 10 שניות עד שהחמאה ממתרככת)

1 ו- 1/3 כוס סוכר לבן

1 גביע שמנת חמוצה (200 מ"ל)

2 כוסות קמח תופח (תנפו, ותראו שזה עושה פלאים!)

חבילה אינסטנט פודינג וניל (80 גרם)

4 ביצים שלמות גודל M/L (לגודל LX הייתי משתמשת רק ב- 3)

אופציות לתוספות ולגיוונים: 50 גרם שוקולד לבן קצוץ, 50 גרם שוקולד צ’יפס, חופן צימוקים (שהושרו קודם כרבע שעה במים רותחים ומסוננים).

מה עושים?

מחממים תנור ל- 170 מעלות.

במיקסר יד פשוט מארץ הפשוטים מערבלים חמאה וסוכר עד לקבלת תערובת אחידה.

מוסיפים את הביצים – אחת אחת,  עד הבלעות בחמאה.

מוסיפים אינסטנט פודינג וניל וחצי מגביע השמנת, מערבלים מעט, אם אתם רוצים להשתמש בתוספות זה הזמן להוסיפם.

מוסיפים קמח ואת שארית השמנת החמוצה ומערבלים עד לקבלת מרקם חלק. אם אתם מרגישים שהתערובת כבדה מידי תוסיפו כף חלב וזה יאזן את הבלילה.

משמנים תבנית אפיה ומעבירים את הבלילה.

מכניסים לתנור לכ- 30 דקות ובודקים אפיה עם קיסם, אם הקיסם יוצא ‘נקי’ או מעט פירורים זה הזמן לכבות את התנור.

אני אוהבת להשאיר את העוגה להצטננות ראשונית בתנור בכדי שלא תפול כעשר דקות.

מוציאים, בוזקים אבקת סוכר ומכינים כוס תה ועפים חזרה להתכרבלות במיטה.

עוגת הוניל המנצחת שלי 

עוגת וניל של עדי קאופמן

שבת חמימה ונפלאה,

שלכם,

עדי קאפמן

http://www.adi-la-m.co.il/

תוכלו לפטפט איתי בין פוסט אחד לשני בדף הפייסבוק שלי – פיטפוטים על אוכל

https://www.facebook.com/kauffmancooking?ref=hl

על טעם ומראה עיניים (או: פשטידת 'כמו סופלה' עם ירקות שילדים אוהבים)


גיליתי, אחרי תקופה ארוכה עם גימל שילדים (ולא, אני לא מתכוונת אליו כרגע, אלא דווקא לילדיו) מוכנים לאכול דברים מסויימים אם מגישים להם אותם בצורה אחרת, שונה ולא שיגרתית.
אותו המתכון ממש, אותם מצרכים ואותה הדרך אבל המראה השונה הוא שנותן לנו את הצ'אנס שאולי (ואולי, אולי ועוד אולי) הם באמת יסכימו גם לטעום.
ולרוב, אנחנו ממש מפתיעים אותם - כי וואלה, זה טעים!
ולא משנה שגם הם מאוד הפתיעו אותנו שגזר, כרישה ופטרוזיליה היו להם טעימים - כן חבר'ה - מה ששמעתם, פטרוזיליה ולא סתם כמעט צרור שלם...
החלק המתסכל ביותר,לכל בשלן שרגיל להאכיל באופן קבוע משפחה שלמה (ובמקרה שלי כל שבוע כמה משפחות) הוא הרגע בו אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי יותר מידי, שאני לא משנה, שאני לא מעזה ושאני לא הופכת את הארוחה לאטרקטיבית יותר.
כשאנחנו מארחים בבית אנחנו תמיד רוצים להקסים ולהפתיע את המוזמנים, לפעמים אין כוח למתכונים חדשים (ובחורף לא תמיד יש לנו חשק למשהו חדש ומסובך), אנחנו רוצים משהו פשוט שיראה מיליון דולר, וזו ההצעה שלי היום, לתת  איזה 'טוויסט' מיוחד שישדרג כל אירוח (ובמקרה של הילדים - גם להצליח לדחוף להם מאכלים שאולי הם לא היו נוגעים בהם לעולם).
את הרעיון הזה ניתן ליישם על כל פשטידה מנצחת שיש לכם, שאתם אוהבים וחורשים עליה - לתת לה מראה חדש ומעודכן, מראה מזמין ואולי, גם הילדים שלכם יתחילו לבקש את פשטידת הסופלה המחודשת.
זהו מתכון לפשטידת (כמו סופלה) גזר, כרישה ו- פטרוזילה, עם גבינה לבנה יבשה (כנען/טוברוג/טוב טעם) ופרוסה של גבינת פרומעז (או מסוגה), עשרים וחמש דקות ויש לכם מה להגיש לחבר'ה שלכם :)

פשיטת כמו סופלה עם ירקות וגבינות
מתכון לכ- 10 יחידות (תבניות חד פעמיות של סופלה)
2/3 חבילת פטרוזיליה קצוצה דק / בינוני - דק (אם אתם ממש לא בקטע של פטרוזיליה ניתן להחליף בעירית קצוצה או שמיר, למי שאוהב, ואפשר בהחלט להוריד חצי מכמות הפטרוזיליה)
3 גזרים מגוררים גס על פומפייה
1 כרישה גדולה פרוסה לרצועות (לבן + 2/3 חלק ירוק)
כוס גבינה לבנה יבשה (כנען, טוברוג, טוב טעם)
3 ביצים גודל M / 2 ביצים גודל XL
שתי כוסות קמח תופח
1/2 כוס שמן קנולה (למחמירי הבריאות- אפשר שמן זית, אבל ממש לא חובה)
גליל גבינה מסוג פרומעז פרוס לפרוסות בעובי כ- ס"מ
כפית שטוחה מלח
חצי כפית פלפל לבן

מה עושים?
זה פשוט מאוד, ולכן לא צילמתי שלבי הכנה...
במחבת מחממים כף שמן ומעבירים את הכרישה, הגזר וחצי מכמות הפטרוזיליה. שתיים - שלוש דקות ומורידים מהאש.
מעבירים את הירקות לקערה (ומוסיפים את שאר הפטרוזיליה) ומצננים מעט (כדקה-שתיים), בינתיים ממליחים ומפלפלים את הירקות.
מוסיפים ביצים ומערבבים היטב, מוסיפים שמן וגבינה לבנה יבשה ומערבבים היטב.
מוסיפים קמח תופח לתערובת ומערבבים, עד שנוצרת תערובת אחידה.
מעבירים לתבניות החד פעמיות (אין צורך להבריש אותן בשומן כלשהו), כמובן שלהעמיד אותן על תבנית של התנור.
מעל לכל תבנית עם בלילה להניח פרוסת גבינת פרומעז.
מכניסים לתנור לכ- 15 דקות, בודקים כמו עוגה, עם קיסם. מכבים את התנור ומשאירים אותם לעוד כמה דקות.

מוציאים ומגישים לחבר'ה, לצד סלט גדול, אנטיפסטי או פסטה טרייה :)

וככה הסופלה - פשטידה שלנו נראה דקה לפני ההגשה:

אפשר לאכול חמים, פושר ואפילו קר.
הם מחזיקים מעמד במקרר מספר ימים – ככה שאפשר בהחלט להכין בכדי לקחת לעבודה או לבית הספר באופן אסטאתי ונוח יותר לאיכסון.
ותזכרו – העולם שלנו בנוי על מראה עיניים, ההגשה חשובה מינימום כמו הטעם
ואולי גם הילדים שלכם יתחילו לאכול ירקות ואפילו לבקש עוד…

שלכם,
עדי קאופמן
http://www.adi-la-m.co.il/
אתם יותר ממוזמנים לפטפט איתי בין פוסט אחד לשני בדף הפיסבוק שלי – ‘פיטפוטים על אוכל’
https://www.facebook.com/kauffmancooking?ref=hl

העוגה של אפרת (או: עוגת שוקולד - קצפת- פירות יער נפלאה שנשדדה מקונדיטורית מוכשרת)

את אפרת הכרתי בדיוק באותה הדרך שבה הכרתי את הגימל שלי (שאוטוטו אנחנו חוגגים שלוש שנות זוגיות לתפארת מדינת ישראל), אולי בגלל זה הרגשתי מהר מאוד קרובה אליה, למרות שמעולם לא פגשתי אותה פנים מול פנים.

כן, ניחשתם, הכרתי אותה (ואת גימל) דרך רשת האינטרנט, או במילים פשוטות - חברות בפייסבוק.
מסתבר שיש המון מערכות יחסים שלא עוברות את גבולות הפייסבוק, והן מערכות יחסים חמות, תומכות, אוהבות ומפרגנות.
הפייסבוק וכל הרשתות החברתיות כאילו המציאו את המושג חברות מחדש ושכתבו את הערך בהתאם.

את אפרת ליקטתי בדרכי אחר חיפוש שינוי בחיים, התחלתי לחשוב על התחביבים שלי בישול ואפייה, והתחלתי לחפש רעיונות ואנשים שיובילו אותי לכיוון הנכון, שיאפשרו לי להציץ לעולמם המסקרן והמרתק.

וכך הגעתי אל אפרת, אופה צעירה, מלאת מרץ בעלת קונדיטוריית בוטיק קטנה שמייצרת מטעמים לאירועים ולבודדים שחשקה נפשם בעוגה ברמה גבוהה וטעם של קונדיטוריה פריזאית או בסדנת אפייה ייחודית בהדרכתה.

ההיכרות התחילה מלייקים, לתגובות ועד להתכתבות אישית. מצאתי בחורה מקסימה, מפרגנת בצורה יוצאת דופן בעולם העיסקי, בעלת שימחת חיים ופשוט מתוקה שקשה שלא להתאהב בה, ולכן גם לפרגן לה בגדול.

לקראת החגים גיליתי שאפרת תרמה מתכון שלה לאתר המחודש של 'מכפתרות', התפוצצתי מקנאה וישר שלחתי לה הודעה ביקשתי להשתמש במתכון בבלוג, ואפרת כהרגלה בקודש נתנה את בירכתה!

מסתבר, שבפייסבוק אפשר למצוא חברים ואפילו חברים טובים, הבטחתי לעצמי להפוך את הקשר למפגש פנים מול פנים.

אפרת, אפשר להציע לך חברות?

לפני שאני שוטחת בפניכם את המתכון הפשוט לעוגה של אפרת , אספר לכם שאת אפרת שווה להכיר ולאמץ בחום בדף הפייסבוק שלה - עוגות אפרת: 
https://www.facebook.com/UgotEfrat

העוגה של אפרת - עוגת שוקולד, קצפת ופירות יער 

העוגה מתאימה לתבנית אינגליש קייק 25 ס"מ.

מה קונים?

3/4 כוס קמח רגיל

חצי כפית אבקת אפייה

5 גרם סוכר וניל (כחצי שקית)

3/4 כוס סוכר

ביצה L

חצי כוס מים רותחים

75 גרם חמאה בטמפרטורת החדר (אפרת מרשה גם מרגרינה)

250 מ"ל שמנת מתוקה

30 גרם קקאו (=3 כפות)

חופן גדוש פירות יער (אני השתמשת בקפואים - 200 גרם ויצא מעולה, כל סוג מתקבל בברכה)

ומה עושים?

במיקסר, מערבבים את החמאה עד לקבלת מרקם רך ואחיד.

מקציפים חמאה למרקם רך 

הקצפת החמאה

מוסיפים את כל היבשים: קמח, אבקת אפיה, סוכר וניל, סוכר, וקקאו מנופה ומערבבים עד קבלת תערובת פירורית.

מתחיליםלהוסיף את החומרים היבשים - כאן רואים סוכר וסוכר וניל 

מוסיפים את הביצה בבת אחת ומערבבים 1/2 דקות במהירות בינונית עד שהיא נבלעת בבלילה.

ערבול החמאה והסוכרים

ערבול של כל החומרים היבשים עם החמאה המוקצפת

מוסיפים חצי כוס מים רותחים ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.

יוצקים ל-תבנית משומנת או תבנית עם נייר אפייה.

יוצקים את הבלילה השוקולדית לתבנית משומנת או עם נייר אפייה 

הבלילה בתבנית - זה בסדר היא תתרומם לחצי גובה וזה מה שאנחנו צריכים

אופים ב-170 מעלות כ-40 דקות.

מצננים את העוגה לגמרי.

פורסים את העוגה לחצי (שתהיה כמו שתי שכבות של טורט).

מקציפים את השמנת עם 2 כפות סוכר. (אני השתמשת באבקת סוכר, כי ככה אני רגילה...)

מכינים קצפת יציבה 

מורחים מחצית מהשמנת על החלק התחתון של העוגה ומפזרים מחצית  מפירות יער, מניחים את החלק העליון מעל (כמו סנדביץ') ומורחים עליו את שארית השמנת ופירות היער סביב כל העוגה, כך שלא יראו גם את החלק התחתון.

מקררים שעה במקרר ומגישים. 

בשל העובדה שכל בני הבית ישבו וספרו דקה אחר דקה, העוגה נאכלה איך שפרסנו אותה...

לפחות הצלחתי לצלם אותה בהוצאתה מהמקרר...

העוגה של אפרת 

העוגה הזו נפלאה לאירוח, נראית פשוטה אבל פירות היער עושים את ההבדל.

עוגת השוקולד עסיסית מאוד וקולטת נפלא את הקצפת והפירות - בקיצור, מתכון מנצח.

תודה לאפרת היקרה על המתכון הנהדר, אני כבר מזמינה את עצמי אליך לסדרת טעימות :)

סופ"ש נפלא לכם יקיריי 

שלכם, עדי.

אתם יותר ממוזמנים להצטרף אלי בדף הפייסבוק שלי פיטפוטים על אוכל לפטפט בין מתכון למתכון ובין פוסט לפוסט 

 https://www.facebook.com/kauffmancooking?ref=hl

   

מרק לשבירת טרפת החגים (או: מרק ירקות של בית ערב החזרה לשיגרה)

פתאום כך, ביום אחד, בלי הכנה מראש זורקים עלי את הפצצה הזו - את חוזרת לשיגרה גיברת!

שימי שעון מעורר (לא שאני זקוקה לשעון מעורר בכדי לקום בשש בבוקר, דבר כל כך שיגרתי, פולני ושכיח - כי אני באמת לא יכולה לישון הרבה... נו שויין), צאי לריצת הבוקר בחושך (כי אין זמן לשתות קפה וגם להגיע בזמן לעבודה), תחזרי, שימי מים, כנסי למקלחת (מהר, מהר ו... מהר) תלגמי חצי לגימה מהקפה, בדיוק כשאת מתנגבת, מתלבשת ומתאפרת (כבר לא בת 20, אמרנו?) ותברחי אל הפקק הממתין לך ביציאה מהמושב.

טוב, אז ככה נראית השיגרה שלי, לעומת זאת השיגרה של הגימל שלי הרבה יותר מפנקת (בלשון המעטה), בכל זאת מדובר בצלם שזקוק לשעות שינה טובות ומתוקות על מנת שיוכל לחלום, ליצור ולקבל 'מוזה'.

ימי החופשה שלי הם ימי העונש של גימל, הוא לא יכול לישון עד מאוחר כמו שהוא אוהב כי אני עושה כל כך הרבה רעש וצילצולים ולא מאפשרת לו לחיות את חיי האומן המיוסר.

המסכן צריך לקום בבוקר לצלילי המוסיקה שאני אוהבת (מתי, חווה, בני, שלום, אריק וגם קצת שמוליק - אולד פאשן זו אני! ), לשתות כוס קפה עם איזו עוגיית תמרים (או חצי צנצנת), לקרוא את העיתון החביב עלי (שבימי חופשה אני מרשה לעצמי כאקסטרה פינוק) ו'להתחיל את היום'... ארוחת בוקר, בוהריים, צהריים, קפה ועוגה אחה"צ, ארוחת ערב וארוחת לילה.
שלא לדבר על משהו לנשנש בין לבין - כי חייבים להכניס משהו לפה... בכל זאת.

ואחרי מרתון של 11 יום ברציפות כפול 5000 קלוריות ביום זורקים עלינו את הפצצה - זהו, נגמרה החגיגה, עכשיו אחרי החגים ולכו לעבודה!

ואנחנו שני התמימים שnקיימים הוראות, וכמו שציוו עלינו 'ושמחת בחגיך' מקבלים עתה את עול החזרה לשיגרה.
טרפת החג - תמה ובמקומה יגיעו הימים הנוראיים בהם נשתדל לחזור לשגרה (ולגזרה) ולהשיל מעלינו את עול השומנים.

והנה אני מוצאת את עצמי חוזרת מהשוק עם ירקות טריים להכנת מרק ירקות שימלא את הבטן, יאזן את הגוף וימלא את הבית בריח משכר (ובעיקר שיחזיר ימינו כקדם).

מרק הירקות שלי מושתת על ירקות טריים בלבד, ללא חומרים משמרים, ללא צבעי מאכל וכמעט וללא תבלינים.

המתכון הנפלא הזה נלקח מסבתי ומאימי,שתי אלופות בישול גדולות מהחיים.
מה שכייף במתכון הזה הוא שאפשר לשחק עם הירקות - לשים יותר מה שאוהבים ולהשמיט את מה שפחות...)

מרק ירקות לשבירת טרפת החגים 

מה קונים?
פרוסת דלעת יפה חתוכה לקוביות
2 בטטות גדולות חתוכות לקוביות
2 גמבות יפות חתוכות לקוביות
3 זוקיני / קישואים חתוכים לפרוסות / קוביות
4 גבעולי סלרי פרוסים
2 בצלים פרוסים לקוביות
3 גזרים בינוניים פרוסים
כרובית אחת קטנה - בינונית (פרחים, פרחים, קטנים, קטנים)
חצי חבילה פטרוזיליה קצוצה
כפית מלח (אפשר להוסיף אח,כ אם חסר לכם)
חצי כפית פלפל גרוס/טחון
חצי כפית פלפל לבן
חצי כפית פפריקה מתוקה (לא חובה, פשוט המתכון של שתי הונגריות...)
כ-4 כוסות מים (מי ברז)
רבע כוס שמן זית (אפשר גם חצי מזה... אם ממש שומרים, יש לטעם של השמן משמעות בטעם המרק)

ירקות המרק - אותם הבאתי מהשוק

מה עושים?
זו נשמעת כבו בדיחה, אז סליחה מראש :)
לסיר גדול מכניסים שמן זית ומתחילים לאדות בצל, גזר, סלרי ובטטות. לאחר כדקה להוסיף את המלח והפלפל השחור, לאחר אידוי של עוד כחמש דקות להוסיף את יתרת הירקות (למעט הפטרוזיליה) ואת הפלפל הלבן.
לשמור תמיד על חום בינוני, לא להגיע לרתיחה של השמן ולערבב מידי פעם בכף עץ (או כל כף שאינה שוברתאת הירקות) אני אוהבת שרואים את הירק כפי שהוא אם אני לא מרסקת את המרק.

הירקות לפני תחילת העבודה - משוויצה קצת 

מרק טוב הוא מרק עם ירקות איכותיים מלאים בטעם

  

הכרובית ממתינה לכניסתה לסיר - פרחים קטנים קטנים 

מאדים על אש בינונית את הירקת כעשרים דקות (כן, עשרים דקות - 20 דקות), התהליך הזה יגרום לירקות להגיר את הטעמים ואת המיצים שלהם אל תוך הסיר ויצור את הטעם הארומתי שיוצר ציר ירקות שעובדים עליו שעות.

לאחר מכן מכסים את הירקות במים 2-3 ס"מ מעל פני הירקות ומביאים לרתיחה, לאחר הרתיחה מוסיפים פטרוזיליה ומעט פפריקה מתוקה, מערבבים מעט.

שומרים על סף רתיחה ומבשלים כשעה - שעה וחצי (כל המאריך הרי זה משובח).

המרק בהתהוות

הוספנו גם פטרוזיליה קצוצה

 זהו מרק שכייף לטרוף, עם טעם עשיר של בית חם ואוהב.

זהו, כאן המתכון נגמר ואנחנו רצים לקחת עוד קערה של מרק :)

אפשר לפרוס מעט בצל ירוק

ולטרוף

חזרה נעימה לשיגרת היום יום
שלכם, עדי
אתם מוזמנים להצטרף אלי גם בדף הפייסבוק בין מתכון אחד לשני :)
https://www.facebook.com/kauffmancooking?ref=hl

קיש פיטרות פורטובלו משגע (או: נמאס לנו מארוחות חג בשריות שוב ושוב)

שלשום הודעתי לגימל (הנדהם!) שאין מצב לעוד ארוחה בשרית,פשוט אין מצב... לא שאין לי מספיק רעיונות מקוריים לעוד צלי בקר, כרעיים עוף או סתם קציצות אבל פשוט נ-מ-א-ס!!!

חוץ מזה שאולי פעם אחת גם אני אהנה מארוחה שלמה מההתחלה ועד הסוף, כבר סיפרתי לכם שאני צמחונית שמבשלת בשר, נכון?

מכירים את התחושה הזו שכל החגים האלה נראים אותו הדבר??
אז הרמתי את הכפפה והודעתי בתדהמה - לחג האחרון ברשימה (וכבר המייגע משהו) אני מכינה ארוחה חלבית קלילה, קישים, פשטידות, סלטים רעננים, פסטות - תודו שזה רעיון מצויין :)

בפוסט  הראשון שלי בבלוג כתבתי על קיש פשוט עם בטטות ופיטריות ולארוחת החג הזו החלטתי לשדרג אותו עד מאוד - לצלות פטריות פורטובלו עם בצלצלי פנינה, כרישה ובצל ירוק בתנור... בקיצור עשיתי חגיגה והרמתי קיש ברמה שלא מביישת מסעדה (ושכל אחד עם לא הרבה מאמץ יכול להכין... כרגיל, כמו בכל המתכונים שאני מעלה כאן).

אז יאלה אתם כבר רעבים?

קיש פיטריות פורטובלו משגע 

לבצק הקיש (מתאים לקוטר 24-28 ס"מ)

כוס וחצי קמח רגיל 

140 גרם חמאה קרה 

כפית מחוקה מלח 

2 כפיות מיץ לימון (עדיף טרי)

3 כפות מים קרים 

למלית הקיש 
2 סלסילות קטנות של פטריות פורטובלו (פטריות חורש) - שימו לב שהפטריות טריות ולא סמרטוטיות
2 כרישות קטנות חתוכות לפרוסות בעובי כ- 2 ס"מ
6-7 בצלצלי פנינה חתוכים לשניים (אפשר לא לקלוף בהכניסן לתנור, אח"כ הרבה יותר פשוט להסיר את הקליפה)
3 בצלים ירוקים נקיים שלמים
עלים בלבד מ- 4-5 ענפי תימין
צרור בזיליקום טרי
כף אורגנו מיובש
כפית מלח שולחן
חצי כפית פלפל שחור טחון / גרוס או חצי כפית פלפל לבן (למי שפחות אוהב פלפל שחור)
4 כפות שמן זית
חבילה של גבינת טוב טעם - מפוררת בידיים
100 גרם גבינת רוקפור (או דומותיה) מפוררת בסכין

לרויאל 
250 מ"ל שמנת מתוקה או שמנת לבישול (יוצא מצויין עם שמנת לבישול 15 אחוז)
2 ביצים
4 כפות קורנפלור (אם אין אפשר קמח, רק שימו לב שאתם מערבבים ממש טוב שלא יהיו גושי קמח)
חצי כפית מלח
חצי כפית פלפל שחור טחון טרי / גרוס / פלפל לבן

ומה עושים עם כל זה?

מחממים תנור ל- 180 מעלות.

אנחנו מתחילים בהכנת הבצק, למעבד מזון עם להב סכין אנו מכניסים קמח, חמאה ומלח ומעבדים במספר פולסים.
עד שבעצם מתקבלת תערובת פירורית.
מוסיפים את הנוזלים בכמה פולסי, עד לקבלת בצק ומעבירים למשטח עבודה מעט מקומח ומסיימים את הלישה.
מעבירים לניילון נצמד לפחות לחצי שעה למקרר.

בינתיים אנחנו מכינים את המלית...

מרפדים תבנית אפייה של תנור בנייר אפייה.
פורסים את הפטריות לחתיכות לא קטנות מידי (לפטריה בגודל ממוצע לשלושה חלקים) - אנחנו רוצים לשמור על הטעם ועל העסיסיות של הפטרייה. מעבירים לתבנית.
פורסים את בצלצלי הפנינה ואת הכרישה ומעבירים לתבנית.
מעבירים לתבנית גם את הבצל הירוק (למרות שכבר כתבתי אכתוב שוב - נקי!!!, כאילו תכניסו אותו עכשיו לסלט... כי מאוד קשה לנקות בצל ירוק אחרי צלייה).
מתבלים באורגנו מיובש, מלח, פלפל, תימין וחצי מעלי הבזיליקום.

מוסיפים שמן זית ומערבבים בכדי שכל התערובת תשומן היטב. אפשר להוסיף שמן זית במידה ונראה לכם שיבש מידי :)
עוטפים בנייר אלומיניום ומכניסים לתנור כ- 10 דקות.

לאחר 10 דקות מוציאים מהתנור, מסירים את נייר האלומניום ומערבבים בעדינות. מכניסים לעוד כמה דקות לתנור לא מכוסה. מוציאים ומצננים מעט את התערובת.

שימו לב - השאירו את התנור עובד, עוד מעט נכניס אליו את הקיש  (פאדיחה שקוראת לי כל פעם מתוך הרגל...)

בינתיים מוציאים את הבצק ומרדדים אותו על משטח עבודה מקומח לגודל הרצוי שיכסה גם את הדפנות. זה קיש ולכן הבצק אמור להיות דומיננטי - זה בסדר אם הוא לא דק כמו נייר :)

לאחר רידוד מעבירים לתבנית ומהדקים לתחתית ולדפנות.
מוסיפים את התערובת ואת הגבינות במעורבב על גבי בצק הקיש.

מכינים במהירות את הרויאל שידביק לנו את הכל - ביצים, שמנת מתוקה, מלח, פלפל וקורנפלור בקערה, מערבבים עם מטרפת יד פשוטה כדקה. ויש לנו רויאל צרפתי מעולה.

בוזקים את הרויאל על גבי הקיש והתערובת בעדינות ומכניסים לתנור (בחום 180 מעלות) כ- 35 דקות (המלצה שלי - לכל אחד יש תנור משלו, אחרי כעשרים וחמש דקות תתחילו לבדוק, אם שחום מלמעלה, ואם נראה שיש בצק זהוב ומוכן לאכילה).

מוציאים, מצננים מעט, משחררים מהתבנית ואוכלים בתיאבון.
הכי קלאסי כתוספת: אנטיפסטי, סלט ירוק, פסטה ברוטב שמנת פטריות והשמיים הם הגבול :)

בצק הקיש מקרוב - בצק פריך צרפתי קלאסי 

  

קיש פטריות פורטובלו 

תודו שזה יכול להיות נחמד לאכול ארוחת חג חלבית :)
גימל (אחרי קיטור מאסיבי) נהנה מכל פרוסה ואמר שזה היה אחלה רעיון :)

ועד לפעם הבאה - אל תתביישו - תאפו!
ובקלי קלות :)
שלכם, עדי
יש לבלוג דף פייסבוק חדש - בו נמשיך לפטפט גם בין פוסט אחד לשני
https://www.facebook.com/kauffmancooking

ריח של שבת באוויר (או: עוגת שמרים שושנים עם פטיסייר קקאו - שוקולד)

יום שישי אחה"צ, יש לו לוק מיוחד משל עצמו, לא יודעת איך להסביר את זה , אבל כשאני רואה אותו אני יודעת שהוא הגיע. סוף סוף.

יש שקוראים ליום שישי היום החופשי (עלק חופשי!!!), מה חופשי בו??? הוא יום קצר (נכון, אנחנו לא רצים לעבודה) צריכים להספיק בו כל כך הרבה מטלות (זה כתוב בכל הספרים... תקראו), במקרה שלי גם להשלים קניות, לסדר את הבית כי לא משנה מה אני אעשה הוא תמיד יראה מבולגן בסופו של דבר, כמו חדר של נער מתבגר שמתקשה להחליט מה בעצם בא לו עכשיו...

בקיצור 'היום החופשי שלי' הוא בריצה בין הסופר, לניקיונות, לבישולים (כי החבר'ה באים לארוחת ערב) וריצה ברגע האחרון לצרכנייה במושב (כי שכחתי משהו, כרגיל...).

ואז דקה ושנייה לפני שבת אני נעמדת מול החלון שבמטבח ואור נפלא, מרגש כזה (שאני באמת לא יודעת להסביר) נכנס פנימה, קרני שמש מתוקות ונעימות שמלטפות את הבית בצבע שנהב חד פעמי ומהמם ביופיו.

ריח של שבת יש לכל אחד מאיתנו, ריח שמחזיר אותו הבייתה, במובן המלא והראשוני ביותר למילה בית, יש לו ניחוח משמעותי שמלווה אותנו לכל מקום עד יומינו האחרון, ריח הוא זיכרון של רגעים, של אנשים, של מקומות ושל תשוקות שהתממשו ואנחנו כמהים אליהם שיחזרו.

אצלנו בבית הריחות של שבת היו ריח טשולנט עם קיגל הונגרי של סבתא פנינה, ריח של מרק עוף של אמא שאין עשיר בטעמו ובניחוחותיו ממנו ועוד ריחות רבים ואחרים שמחזירים אותי כמעט אל תוך הבטן.

ריח של שמרים הוא ריח של שבת, ריח לערב שבת, גימל ביקש ואני רצתי בשמחה להכין עוגת שמרים עם ריח של שבת וטעם גן עדן.

עוגת השמרים הזו היא פשוטה מאד להכנה בעיקר הבצק יחסית דל בקלוריות ושומנים משום שהוא מכיל 40 גרם חמאה בלבד. הוא עשיר ונפלא לא פחות מבצקים אחרים העשירים מאוד בחמאה ומומלץ עוד יותר לאכילה ביום שאחרי כי טעמו נוטה להשביח אחרי יום.

פטיסייר קקאו ושוקולד הוא רעיון שקיבלתי ממתכון של הקונדיטור של טאטי לחם ואימצתי בשינויים משלי.
הפטיסייר שומר על הצורה של המלית, קל יותר לעבוד איתה והתוצאה הסופית מאוד אסתטית ונשמרת היטב גם בתנור .

ונעבור למטבח ...

עוגת שמרים שושנים ופטיסייר קקאו - שוקולד 

לבצק השמרים 
1/2 כוס חלב
1/2 כוס שמנת מתוקה
רבע קוביה שמרים / רבע שקית שמרים טריים / שקית אינסטנט שמרים 11 גרם
3 וחצי כוסות קמח רגיל
2/3 כוס סוכר רגיל
40 גרם חמאה רכה
2 חלמונים מביצה גודל L או 3 חלמונים מביצה גודל M
1/2 כפית מלח שולחן

למלית פטיסייר קקאו - שוקולד 
100 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות
(אפשרות להוסיף למעט מתיקות בנוסף 50-100 גרם שוקולד חלב, זו אופציה בלבד)
2 כפות קקאו
30 גרם חמאה
2/3 כוס חלב + 1/4 כוס חלב
3 כפות גדושות סוכר
2 ביצים שלמות גודל L או 3 ביצים שלמות גודל M
3 כפות קמח רגיל

לסירופ הסוכר
1/2 כוס מים
2/3  פחות כף כוס סוכר
מעט תמצית וניל / שקיק סוכר וניל

להברשה 
ביצה טרופה

 זה רק נראה הרבה - זה כלום עבודה (תופתעו כולכם, בעיקר פחדני השמרים)

מכינים את הבצק 

ראשית חשוב לי לציין, את הבצק אפשר להכין ידנית (עם סבלנות), אפשר להכין עם מיקסר יד שיש לו ווי לישה (מיקסר יד חשמלי שעולה כמה עשרות שקלים) ולא רק במיקסרים הגדולים הבומבסטיים.

כמו שאתם רואים לא היו לי שמרים טריים בבית והשתמשתי באינסטנט - ויצאה לי עוגה נהדרת, ממליצה בחום לקנות בכמה גרושים ולאחסן למקרה חירום. (חירום = לא היה לי עצבים ללכת שוב פעם לצרכנייה)

מכניסים לקערה את הקמח, סוכר ושמרים

גם שמרים אינסטנט יכולים להוציא עוגה מעולה - אל תפחדו משמרים 

בוחשים היטב את הקמח עם הסוכר והשמרים, בכדי שהנוזלים לא יגעו באופן ישיר בשמרים ויאטו את עבודתם.

מערבבים את היד את הקמח, סוכר ושמרים למניעת מגע ישיר של הנוזלים עם השמרים 

מוסיפים את שאר החומרים, ביצים, חלב, שמנת מתוקה, חמאה (מלבד המלח, אותו נוסיף לקראת סוף הלישה)

ומתחילים ללוש במהירות נמוכה, לאחר כדקה עוברים למהירות בינונית

הבצק עובר מסאז' בקערת המיקסר שלי 

כשהבצק מתחיל להתכדרר להוסיף מלח וללוש עוד כחצי דקה, אנחנו מפסיקים את הלישה ומעבירים את הבצק למשטח עבודה מעט מקומח ולשים מעט (כדקה) ליצירת בצק חלק.

לשים את הבצק על משט מקומח ליצירת בצק הומוגני

הבצק עובר להתפחה של שעה 

לאחר סיום הלישה נכניס את הבצק לקערה ונעטוף בנילון נצמד / מגבת לחה לתפיחה בת כשעה.

לקראת סוף התפיחה נתחיל להכין את פטיסייר הקקאו -שוקולד שלנו:

הכנת פטיסייר קקאו - שוקולד 

לקערה אחת (חסינת חום) מכניסים קקאו, כף סוכר, חמאה ושוקולד.
לקערה רגילה מכניסים 1/4 כוס חלב + ביצים + קמח ומערבבים היטב לקרם חלק.
בקלחת קטנה (סיר קטן) מחממים 2/3 כוס חלב וסוכר עד לסף רתיחה. מורידים לרגע מהאש ומוסיפים מעט מתערובת הביצים לסיר, מערבבים היטב למניעת היקרשות (השוואת טמפרטורות בשפת הקונדיטורים) ואז מכניסים את כל התערובת לסיר, ממשיכים לבשל ותוך כדי לערבב עם מטרפה ידנית קטנה כל הזמן, תוך חצי דקה התערובת תתחיל להסמיך עד שתהפוך ל'פירה', ככה זה בדיוק נראה.
ברגע זה מורידים מהאש מעבירים מייד לתערובת השוקולד - קקאו ומערבבים עד שכל החומרים מתאחדים - ויש לנו פטיסייר קקאו - שוקולד נפלא! (אפשר לטעום, זה מבושל, ואם חסר לכם קצת סוכר להוסיף)

שלושת השלבים - קלחת החלב, קערת ביצים - קמח וקערת השוקולד - חמאה

מחלקים את הבצק לשנים מרדדים כל אחד בנפרד לעלה רחב ומורחים מחצית מפטיסייר הקקאו - שוקולד ומגלגלים

עלה השמרים מרוח בפטיסייר קקאו - שוקולד הנפלא הזה 

הבצק לאחר הגילגול

באמצעות סכין חד מחלקים את הבצק לפרוסות שיהפכו ל'שושנים' בעובי 2 ס"מ

פריסת הבצק ל'שושנים'

המלית שלנו לא נוזלית  - זה הקסם של הפטיסייר (הצרפתים האלה יודעים משהו)

   מכניסים את השושנים אל התבנית ששומנה מראש (שווה במקרה הזה גם להניח בתחתית נייר אפייה למניעת הדבקות)

מתפיחים כרבע שעה בתבנית עצמה (רק ברגע האחרון מורחים בביצה טרופה!!)
בינתיים מחממים תנור ל- 180 מעלות.

השושנים לפני הכניסה לתנור (ושנייה לפני שמשכנו אותם בביצה טרופה)

 מכניסים לתנור כ- 40- 50 דקות עד שפני העוגה זהובים ויש ניחוח באוויר של שבת :)
בדקות האחרונות של האפייה אנו מבשלים בקלחת את המים עם הסוכר והווניל, כשהעוגה יוצאת בעודה חמה מברישים מספר פעמים את העוגה בסירופ שנותן לה מיימד של טעם וצבע מהמם!!!

תפסיקו לפחד משמרים ותתחילו לאפות, שמעתם?
זה כלום - שטויות במיץ עגבניות ויש לכם בבית עוגה ברמה של קונדיטוריה :)

אנחנו הולכים לקרוא עיתון של שבת (גימל, תעשה לי קפה !)

העוגה שלנו לשבת - שמרים שושנים עם פטיסייר שוקולד מפנק 

מתפנקים עם העיתון והעוגה הנפלאה הזו - שושנים פטיסייר קקאו- שוקולד 

ולאכול פרוסה של שבת מתוקה מתוקה.
שבת שלום :)
שלכם, עדי
 

עוגת בטטות ברוזמרין מיובש (או: מה אוכלים בין ארוחת חג אחת לשניה???)

תקופת החגים הזו מתישה אותי מאוד, כל כך הרבה ארוחות עמוסות במנות על מנות שונות ומשונות, ומי לעזאזל בכלל יכול לדחוף לתוך הקיבה כל כך הרבה אוכל בכל כך מעט זמן???

ואסור להעליב את הדודות מפולנייה (ובמקרה שלי גם את הצד הנעלב מרומניה - הונגריה ועוד כמה מחוזות נידחים בטרנסילבניה).

וכמובן את אמא שלי, שמאוד אוהבת להיעלב (ולומר - 'אבל לא טעמתם כלום, חנטרישים כולכם'), את אמא של גימל שמשחקת את הלא נעלבת (המתביישת בפולניותה, נו שויין זה גם קורה).

את השכנה שגרה בדלת הצמודה לביתנו ששלחה לי את קיגל התפוחים שהיא מכינה בכל חודש תשרי מזה 40 שנה (ו'עדי, את חייבת לטעום, דבר כזה עוד לא טעמת מעולם, דלישעס, טעם גן עדן עלי אדמות, ארשום לך את המתכון בהזדמנות...').

אחרי כל מלחמת ההתשה הזו נותרתי עייפה מאוד, שבעה ממראות אוכל פזור לאורך ולרוחב כל הבית (רק ממראה האוכל נהייתי שבעה), פתאום כל המטעמים האלה (שכל אחד כשלעצמו הוא מעדן ותענוג גדול) הפכו לערימת אוכל חסרת ייחוד...

אבל בכל זאת, אחרי כמה ימים הופכים שוב רעבים, ורוצים, לשם שינוי משהו פשוט, קטן, טוב, ברור כזה, בלי יומרות ובלי עבודה מיותרת, בעיקר כשברור שעוד מעט חוזרים לסאגת הארוחות המשפחתיות.

אז מה אני מציעה? שנעבור למטבח ונכין עוגת בטטות ברוזמרין - מאפה שממוקם בין פשטידה לבין עוגה בחושה.

מצרפים לה סלט ירוק עם שמן זית ולימון ואתם מסודרים.

עוגת בטטות ברוזמרין מיובש 

מה צריכים לקנות?

1 בטטה גדולה קלופה ופרוסה לקוביות לא קטנות מידי

1 בצל בינוני פרוס לקוביות בינוניות 

4 ביצים מופרדות (אפשר גם לא, אבל שווה במתכון הזה להפריד למען האוורריות)

1 כוס קמח רגיל 

1 שקיק אבקת אפייה (ויש טיפ מגניב במתכון על שילובו)

1 כף רוזמרין מיובש (טרי יכול להתאים קצוץ דק, אבל במתכון הזה מאוד מתאים מיובש, אז תתאמצו קצת)

חצי כפית מלח 

חצי כפית פלפל שחור גרוס/טחון 

ומה עושים עם זה?

מחממים תנור חום 170 מעלות (חום בינוני)

למחבת עם מעט שמן זית מוסיפים את הבצל והבטטה ומאדים מעט, מוסיפים מלח, פלפל ורוזמרין, מאדים כ- 6-8 דקות על אש בינונית, תוך בחישה מידי פעם. 

  

מורידים מהאש ומעבירים לקערה, מצננים מספר דקות, בכדי שהתערבות תגיע לטמפרטורה סבירה לעבודה עם ביצים.

עד לצינון, בקערה ובמיקסר יד חשמלי (זול כזה, של כמה עשרות קלים בסופר/בשוק) מקציפים את החלבונים עם מעט מלח (המלח 'פותח' את הביצים ומאפשר להן להפוך לקצף מהר יותר ובאיכות טובה יותר), הקצף צריך להיות אוורירי, לא קצף למרנג אלא לתערובת לבנבנה אוורירית וזה מספיק לנו למתכון הזה, מניחים בצד.

לקערה מעבירים את החלמונים ומערבבים היטב.

מעבירים מחצית מתערובת החלבונים ומערבבים בעדינות.

ולבסוף לקערה מעבירים את תוכן אבקת האפייה (כן, מה ששמעתם!), רוב הקונדיטורים והבשלנים מפצירים כל הזמן לאחד בקערה נפרדת את הקמח עם אבקת האפייה ואז להעביר לתערובת ואני אומרת, ההפך.

מעבירים את תוכן השקיק לקערה ומערבבים עם כף, כך שכל התערובת עטופה ומתחילה לתסוס, ואז מעבירים את הקמח (הכי טוב מנופה, בעיקר אם אינכם מקציפים את הביצים, לאווריריות).

בסוף, מעבירים את שאר החלבונים בתנועות קצרות ועוטפות בכדי לא לשבור אותן, חבל...

לתבנית עגולה קוטר 24 או לתבנית אינגליש קייק משומנת מעבירים את מה שיקרא עוגת הבטטות שלנו, כעשרים - עשרים וחמש דקות ויש לנו את זה!

קחו כמה עלי בייבי, חסה שנשארה במקרר, שמן זית, מלח, פלפל ולימון ויש לנו סלט ירוק - תוספת מתבקשת לעוגת הבטטות העדינה הזו.

ומה שנותר - להגיש.

מבטיחה לכם, יצא נהדר (וקליל!!!, לא רק במטבח אלא בעיקר בקיבה).

חג סוכות שמייח!

שלכם, עדי 

 

 

במיה בקלי קלות (או: אחרי שנים של פחד אזרתי אומץ והכנתי במיה מעולה!!!)

במיה... ירק שלא שמעתי עליו מעולם (אבל מעולם!!!) לפני שצאתי את ביית הוריי (שניחשתם נכון - לא אכלו במיה בימי חייהם), פגשתי אותו לראשונה בשוק מחנה יהודה האגדי בירושלים, השוק המדהים הזה בעל הניחוחות המנשבות מכל עבר, כורדים, תימנים, מרוקאי, פולנים, עיראקים, רומנים, פרסים וטורקים חיים ובועטים בו מזה שנים רבות, והם אלו שעושים את השוק הזה למה שהו - קיבוץ גלויות יהודי אחד גדול.

שם, לראשונה, פגשתי בירק המדהים הזה - שיצא לו שם של 'בעל סוד', כזה שלא כל אחד מהרחוב יכול לרכוש ולהכין ממנו משהו (כמו שאני אומרת - 'נעשה איתו כבר משהו...) אלא כזה שצריכים להכיר את רזי הכנתו לעומק (ולצבור טיפים על טיפים שונים ומשונים על מנת שהוא - יצליח).

למשל, טיפ שקיבלתי מאישה ממוצא כורדי היה להניח את הבמיה אחרי הניקוי בבגאז' המכונית מכוסה על מנת שמהר יתייבש (כמו שתראו מיד - לייבוש של הבמיה יש משמעות בהצלחתה), אז לא - לא עשיתי זאת אבל מצאתי טיפים סבירים קצת יותר...

במיה היא כזו - או שמתים עליה או שלא יכולים לסבול אותה. אין אדם שהוא 'באמצע'.

המרקם של הירק הזה הוא מוזר, מעט רירי (ואותו אנחנו מפחיתים לפני הבישול בטכניקות סבתאיות מדופלמות), בעל מרקם מוזר (כמו של שעועית שבושלה זמן רב) ובעל טעם אגדי משגע, מלא, עשיר, בייתי מאוד ו...- ניחשתם מנחם (כו שאני תמיד אומרת).

במיה - כל השלבים (וזה רק נראה הרבה עבודה, זה שטויות...)

במיה - תבשיל במיה בעגבניות 

1 ק"ג במיה

לרוטב:
קופסת שימורים רכז עגבניות
1 בצל גדול
6-7 שיני שום פרוסים
1 כפית מלח
1 כפית פלפל לבן
1/4 כפית כמון
1 כף סוכר
כוס מי ברז
אפשרות - פלפלונים חריפים מיובשים או טריים (תלוי למה אתם מסוגלים)

מה עושים? מטפלים בבמיה על מנת שלא תצא רירית

יש כל מיני גרסאות לניקוי וטיפול, אני מציעה לכם את השיטה הכי נוחה (לי כמובן...)
מנקים בזהירות עם סכין קטנה וחדה את הבמיות. בשורש הבמיה יש גבעול ועליכם לקצוץ אותו (אבל לשמור טוב טוב על הבמיה שלא תפגע... לא להוריד את הראש אלא רק את הגבעול).
לאחר שסיימתם את כל הבמיות, נקו אותם טוב טוב במים זורמים והכניסו אותם לקערה עם מעט מיץ לימון.
לאחר כחצי שעה שטפו והעבירו למגבת נקייה, נגבו אותם עד כמה שאפשר עד שרוב הנוזלים יבלעו במגבת.

ישנם מביני עיניין שיעבירו את הבמיות עכשיו לתבנית ויעבירו לכמה שעות בשמש.

חשוב לציין ככל שהבמיה יבשה יותר בהכניסה למחבת הרי זה משובח - כך היא לא /תתפוצץ/ אלא תשמור על צורתה. אצל מביני העניין בתחום הבמיה זה כמו להכין אורז לבן 'אחד אחד' והמחבת תיחרך ... אז יידעתי אתכם, שזה חשוב לאנשים מסויימים (לי פחות).

מעבירים למחבת חמה לכמה דקות תוך בחישה מתמדת - החלק הרירי של הבמייה יצא ממנה והיא תהיה בשלה לבישולה (יצא חרוז!).

לרוטב 

מחממים במחבת מעט שמן זית ומוסיפים בצל, שום ותבלינים (כמו שרוב המתכונים מתחילים...)

 
 מוסיפים את רכז העגבניות והסוכר תוך כדי בחישה וכעבור כדקה גם את המים
מרתיחים מעט את הרוטב המתהווה וכאשר האחרון מגיע לביעבוע, מחלישים את האש ומוסיפים את הבמיה

כך מבשלים את הבמיה כשעה על האש, מידי פעם בוחשים ובודקים אם אין צורך להוסיף מעט מים (שלא יתייבש) או תבלינים שלא מודגשים מספיק.

כעבור שעה תבשיל הבמיה מוכן, האופן הקלאסי בו מגישים אותו הוא על אורז לבן

גיוונים - אפשר בהחלט לשלב את הבמיה ברוטב של קציצות ברוטב העגבניות ויצא פיצוץ!

אל תפחדו - אפילו במיה אפשר להכין, ואפילו לא רע, על הפעם הראשונה!
יאלה, אני זזה להכין לגימל הרעב צלחת :)

תבשלו ואל תפחדו - גם אתם יכולים :)
שלכם, עדי