יום ראשון, 28 ביולי 2013

טארט פירות בקרם וניל צרפתי (או: איך מכינים עוגה מרשימה במינימום מאמץ?)

האהבה הגדולה שלי באמת היא אפייה, עוגות, עוגיות, טארטים, בצקי שמרים, בצקים פריכים, מליות של קרם פטיסייר, שוקולד בלגי וחלבה איכותית, מצופים בשקדים, פסטוקים או פרג טחון טרי וריחני.
כן, על כל אלה אני עוד אפטפט בהזדמנויות אחרות (ואפילו אציע לכם קיצורי דרך משמעותיים לעוגות ועוגיות ברמה של קונדיטוריה בהרבה פחות עבודה) אבל היום אני רוצה לפטפט על משהו אחר.

כשמתחיל הקיץ והחום הכבד כבר מורגש כאן בארצנו הקטנטונת אנחנו חושבים מבוקר עד לילה על משהו קריר כזה שיצנן לנו את השעות החמות, החל מקפה קר, לגלידה והשמיים הם כבר לא גבול - רק סתם עוד מטרה - לעבור את הימים האלה במינימום סבל.
בכל הקונדיטוריות צצות עוגות טארט מלאות בקרם חלקלק ולבן ומעליהם פירות טריים נוצצים בטריותם, שילוב מנצח של קרם קריר ופירות קיץ יפיפיים. חיפשתי מתכון קליל שיתאים לימי הקיץ העייפים (כזה שלא צריכים יד מקצועית, לא צריכים צנתרים, מזלפים או קורסים בני שעות שמסבירים איך לאחוז אותם בכלל).

אחרי חיפושים וניסויים שונים ומשונים הגעתי למתכון הנפלא הזה, הבצק, אינו בצק פריך (כמו ברוב המתכונים) אלא אני משתמשת בבצק ברטון - זהו בצק צרפתי שבין בצק פריך לעוגת ספוג, כלומר בצק ספוג פריך, בצק עם נוכחות וטעם משל עצמו ואני מוצאת אותו אפילו כקל יותר לעבודה מבצק פריך שהכללים בו מאוד ברורים ויכול להפוך לאבן תוך רגעים.

טארט פירות בקרם וניל צרפתי 
לתבנית עגולה (של פאי או רגילה - קוטר 26)

לבצק הברטון 
כוס קמח רגיל
100 גרם חמאה
1 שקית אבקת אפייה
רבע כוס אבקת סוכר
רבע כפית מלח
2 חלמונים מביצה L
כפית תמצית וניל / אמרטו/ כל ליקר אהוב עליכם

לקרם הוניל 
250 מ"ל שמנת מתוקה
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל צרפתי (קיים בכל הרשתות)
חצי כוס חלב
4 כפות סוכר רגיל
1 כפית תמצית וניל/ מקל וניל (הגרגירים)

לציפוי
קופסת שימורים של פירות/פרי אהוב - אני בחרתי אפרסקים
אופציה - 3 כפות ריבת משמש מחוממת עם כף מים (למראה מבריק)


אופן ההכנה
שמים בעבד מזון / מיקסר עם וו לישה את החמאה, הביצים, הסוכר, המלח ותמצית הוניל עד לתערובת תפוחה ובהירה, מומסיפים את הקמח ואבקת האפייה עד לאיחוד (עניין של פחות מדקה) ומוציאים לניילון נצמד - לפחות 40-50 דקות למקרר.

מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים על משטח עבודה מקומח, מעבירים לתבנית ומצפים את התחתית וכמה ס"מ של הדפנות. (מי שלא כל כך מיומן בעבודה עם בצק יכול בהחלט ללוש את הבצק מעט ולמעוך אותו ולעשות את פעולת ה'רידוד' בתוך התבנית עצמה. זה לא יוצר פחות טוב. מניסיון שלפני כמה שנים. מנקבים עם מזלג את התחתית ומכניסים למקפיא לכ- 30 דקות.

מחממים תנור ל- 160-170 מעלות.

מוציאים את התבנית מהמקפיא מניחים על גביה נייר אפייה וקיטניות שיהוו משקולת (האמת? נשמע מפחיד, אבל ממש לא, אין ממה לחשוש) מכניסים לכעשרים - עשרים וחמש דקות ומוציאים מהתנור. מצננים מעט ורק לאחר מכן מסירים את נייר האפייה.

בינתיים מכנים את הקרם - מכניסים את המרכיבים יחד לקערת המיקסר ומקציפים עד לקבלת תערובת יציבה (כ -2 דקות).
לאחר צינון של הקלתית מעבירים את הקרם ופורסים את הפירות (אני פרסתי דק, אבל לכו עם הדמיון). אם לא מגישים מידי ניתן להוסיפם בשלב מאוחר יותר. ואם ממש מתחשק לכם להרגיש קונדיטורים אז מרחו נפאז' ביתי מריבה ומים חמים וזה יעשה לוק משגע. אגב, אני לא השתמשתי בזה.

תנו לטארט כשעה להתייצב עם המרכיבים במקרר ואח"כ פרסו לכל אהוביכם - הם יודו לכם ולא יפסיקו לשאול - מאיפה הבאתם אותה??? ולא, גם לא כל כך ישאר ממנה...

וככה היא נראית דקה לפני שהיא נפרסה:




ועד שאפטפט בפעם הבאה - בתאבון וקיץ קריר אהובים שלי
הפטפטנית שלכם, עדי.




יום שבת, 27 ביולי 2013

אוכל של בית שילדים אוהבים (או: מה עשיתי כשמצאתי את עצמי בבית עם ילדים בפעם הראשונה?)

מי שמכיר אותי יודע שלפני כשנתיים וחצי מצאתי אהבה גדולה - את גימל שלי (גל, בן זוגי שהוא אגדה בפני עצמה), גבר גרוש עם שלושה ילדים שקשה שלא להתאהב בהם ומיד.
נכנסתי לבית מלא, כמו שאומרים, ואני - שכל חיי השתוקקתי להאכיל ולהתנסות מצאתי את עצמי מוציאה אותו מהמטבח די בבעיטה בטענה שזוהי ממלכתי הבלעדית (כלים כמובן הוא עושה, ואפילו נהנה מזה. מתנה משמיים!).

מצאתי את עצמי בדילמה מתמשכת, מה ילדים אוהבים לאכול???

התחלתי לחפש בכל מקום אפשרי את התשובה לשאלה הגדולה הזו שהייתה לי לאתגר ענק.
לפני פגישתי איתו ועם ילדיו האתגר הגדול היה להכין מאכלים מורכבים, כאלה שדורשים טכניקות של מקצוענים, כאלה שצריכים להתכונן אליהם ימים שלמים עד לסיום הכנתם. התעניינתי באוכל לא מושג, כזה שמעורר את יצר הסקרנות עד קצה יכולתו.
ופתאום, כשניסיתי להאכיל את החבר'ה האלה בביף בורגניון ביין אדום משובח ונתחי בשר מובחרים ויקרים להחריד (ולהכעיס!) ראיתי שאין לי פרטנרים, זה היה גדול מידי,מוגזים מידי בשביל חבר'ה צעירים שרוצים את האוכל הפשוט, המתובל בפשוטות, הממלא (שאני קוראת - האוכל המנחם).
באותו הרגע נפל האסימון - אוכל של יום יום זה כבר לא אוכל של 'שבת' - כזה שמתארגנים לכבודו ומוציאים עליו ימים שלמים של חיפושים בשווקים ומעבירים את שאר הזמן במטבח בזיעה, ובסופה מתיישבים עייפים ומותשים אל מול שולחן האוכל כשבן זוגי מנסה לשכנע אותם לטעום לפחות...

אוכל של יום יום הפך למוצר מבוקש אצלנו במטבח (במקרר, בפריזר ובארונות ) ואני אצתי רצתי לביצוע המשימה, בתחילה בבאסה ולאחר מכן כאתגר שמלווה אותי עד היום והוא, הוא זה שגרם לי להתחיל לכתוב.

האוכל שאני מפטפטת עליו כאן הוא אוכל פשוט בלבד, כזה שכל אחד יכול לעשות במינימום זמן ובמינימום בלאגן, כזה שאפשר לאכסן זמן ארוך יחסית לרגעי חירום וכזה שניתן להכין לכל השבוע למשפחה שלמה. אוכל של פחות רושם ויותר למילוי הבטן עד לארוחה הבאה.
 
מסתבר, שהרבה אמהות מכינות את הקציצות ברוטב עגבניות (אמא שלי מעולם לא הכינה, וחבל) ניסיתי עשרות מתכונים (תודה חבר'ה ובן זוג יקר על שהסכמתם להיות שפני הנסיונות, לא שהייתה לכם יותר מידי ברירה...)
ולמתכון הזה הגעתי בזיעה:

כדורי בשר ברוטב עגבניות  (כ- 25-30 כדורים)

לכדורים 
500 גרם בשר טחון - בהחלט קפוא מתאים (עגל, בקר או הודו אדום - עוף לא יעבוד במתכון הזה, הוא יצא יבש מידי)
בצל קטן פרוס דק מאוד (בדוק, ילדים לא מרגישים אותו)
1 ביצה 
1 כף רסק עגבניות 
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור גרוס
חצי כפית פלפל לבן 
כפית בזיליקום/אורגנו מיובש
חופן פירורי לחם (מכל סוג מתאים, אם אין שתי פרוסות לחם מושרות במים ללא הקרום סחוטות)

לרוטב
בצל גדול פרוס לקוביות 
3-4 כפות שמן (אני משתמשת בקנולה שלא נשרף בטמפרטורות גבוהות אבל כל שמן צמחי אחר מתאים)
2 שיני שום פרוסות 
כף בזיליקום /אורגנו מיובש 
כף מלח
כפית פלפל שחור גרוס 
רבע כפית סוכר (לטשטוש החמיצות של רסק העגבניות)
קופסת שימורים רכז עגבניות (רסק עגבניות)
2 כוסות מים 

להגשה: ספגטי, אורז לבן 

ועכשיו מכינים :
מכניסים את כל מצרכי כדורי הבשר לקערה גדולה ולשים עם הידיים (אין ברירה, זו השיטה הטובה ביותר)
כשהתערובת אחידה מכניסים אותה למקרר (עוטפים את הקערה בניילון נצמד).

לסיר עמוק ורחב (סוטאז')  מוסיפים שמן, בצל, שום, מלח ופלפל ומערבבים עד שהבצל מזהיב - על אש בינונית.
מוסיפים כף מרכז העגבניות מערבבים היטב עד שהרכז תופס את השמן ואת הירקות. לאחר מכן מוסיפים את שאר הרכז ומערבבים היטב (זהירות - זה קופץ, זו נטייה של הרסק ומיד זה יפסק).
מוסיפים את המים, הסוכר והאורגנו (או בזיליקום) המיובש.
מערבבים מידי פעם ומשארים את הסיר סגור.

חוזרים לכדורים - מוציאים את התערובת מהמקרר.
מרטיבים את הידיים במעט מים ומתחילים לכדרר כדורים בגודל כדור פינג פונג ומעבירים לצלחת :

 
 
כשכל הכדורים מוכנים, פותחים את מכסה הסיר ו'שותלים' אותם ברוטב, ממז מכניסים אותם פנימה - שם שוקעים לבד.
סוגרים את המכסה, מידי 10 דקות תפתחו את המכזה, תראו שהכל טוב, שלא חסר מים (כי אז התחתית של הסיר נשרפת, עדיף שיהיה יותר מידי מים מפחות מידי, מקסימום בסוף אפשר לעשות רביכה עם כף קמח וכמה כפות של הרוטב - זו לא תורה מסיני! ולכן תמיד אפשר לתקן.

מרגע הכנסת הכדורים - 40 דקות והם מוכנים, אני אוהבת להשאיר עוד כרבע שעה, הרוטב הופך מלא ועשיר יותר. לבחירתכם.

לאחר סיום הבישול אני מעבירה את הכדורים וחלק (כרבע) מהרוטב לקופסת אכסון ומכינה ספגטי (לינגוויני הולך טוב אצלנו במשפחה, אבל בהחלט מספר 8 עושה את העבודה). מכניסה את הספגטי המוכן לשארית הרוטב, מחממים מעט על הגז ומוציאים.

זו ארוחה פשוטה, מחממת את הלב. עבודה? זה לא!

תודה לכם משפחה יקרה שלי, שאפשרתם לי לשמח אתכם.
בפוסט הבא אכתוב לכם על טארט צרפתי עם קרם וניל משגע ופירות קיץ שאין מי שלא אוהב (וההכנה? 20 דקות עבודה ברוטו).

ועד כאן עד לפטפט הבא.
שלכם, עדי.

   













יום שלישי, 16 ביולי 2013

פסטה לה פרימוורה איטלקית (או: יש לי ספגטי וכמה ירקות בבית ובא לי משהו טוב לאכול)

פסטה פרימוורה היא פסטה עם רוטב איטלקי שרובו (כמעט כולו) עשוי מירקות חתוכים גס, זהו רוטב אביבי (לה פרימוורה = האביב) שעושה גם צבע יפה לצלחת ההגשה וגם אינו עמוס מידי, זהו רוטב קליל ואוורירי, שלא גורם לתחושת כובד.
הירקות מוקפצים בשמן זית, אורגנו טרי, בזיליקום טרי ויבש ואינם מטגנים (כמו הרטטוי הצרפתי) אלא מתבשלים בשמן הזית בטמפרטורה בינונית.

את הפסטה הזו אף אחד מאנשי הבית לא רצה לטעום מעולם, לא הבינו את ההקשר של הפסטה לירקות הלא 'ספגטיים' האלה, השילוב היה נראה להם מוזר אך ברגע שמצאתי את הקורבן הראשון הוא התאהב ומיד.

גימל (שם החיבה של בן זוגי גל, שעליו עוד תשמעו כאן הרבה פטפוטים) מתחנן לפסטה פרימוורה יותר מלפסטה ברוטב שמנת ופטריות או נפוליטנה (שמאוד מצליחות אצלנו בבית - מתישהו תקבלו גם מתכון).

ושוב - החלק הכייפי - זו ארוחה שלמה שתוך 20 דקות מוגשת לעד שישה סועדים רעבים.


ככה נראה קרש החיתוך שלי דקה לפני שהתחלתי לעבוד:


המצרכים:
כ- 3/4 כוס שמן זית איכותי
3 גזרים בינוניים פרוסים לפרוסות בעובי כחצי ס"מ-ס"מ
3 זוקיני /קישואים פרוסים לעובי ס"מ
3 ענפי סלרי (ללא העלים) חתוכים לפרוסות כחצי ס"מ
שום (מי שאוהב בעדינות 2-3 שיניים), מי שממש אוהב (כמוני) ראש שום(!!! כן, ראש) חתוך לפרוסות.
כוס וחצי שעועית ירוקה (ממש סבבה סנפרוסט ועדיף שתהיה חתוכה)
1בצל סגול/יבש חתוך לפרוסות בינוניות.
מלח
פלפל
אורגנו ובזיליקום יבשים + טריים (אפשר להוריד מה שלא אהוב עליכם)
פסטה (500 גרם) - מכל סוג שאתם אוהבים (ההמלצה כאן עד פסטה שטוחה - כמו ספגטי)

ההכנה:
בסיר סוטאז' (סיר עמוק ורחב) מוסיפים שמן זית, בצל, גזר וסלרי עם כחצי כפית מלח ופלפל שחור + תבלינים יבשים, כשהשמן מגיע לטמפרטורה גבוהה מורידים את הלהבה לבינונית וממשיכים בתהליך תוך כדי בחישה מידי פעם.
מוסיפים אחרי כמה דקות את הזוקיני, השום והשעועית הירוקה (גם כקפואה זה מציין פנימה ללא הפשרה) ומוסיפים מעט מלח ופלפל. מוסיפים את התבלינים הטריים חתוכים גס וסוגרים את המכסה לכמה דקות.

ככה זה נראה לפני סגירת המכסה:



בינתיים מחממים מים בסיר לפסטה עד לרתיחה, מוסיפים כחצי כפית מלח ( בכדי להעלות את טמפרטורת המים לפני הכנסת הפסטה הקרה) ומכניסים עפ"י הוראות היצרן. אנחנו רוצים פסטה כמעט מוכנה (אל דנטה פחות חצי דקה בשביל המשך הבישול ברוטב).

כשהפסטה מוכנה מסננים, שוטפים ומעבירים ישר אל הסיר תוך כדי בחישה עדינה (בכדי לא לפגוע בירקות, המראה שלהם מהמם).

משאירים עוד דקה בסיר ומעבירים לצלחת הגשה.

הייתי שמחה להעלות  תמונה של הפסטה בקערה - הבעיה שהיא נאכלה כל כך מהר שלא הספקתי לצלם :(
מצד שני, ככה תדעו שהיא באמת נפלאה :)

ושוב עד לפטפוט הבא - בתיאבון חברים :)
עדי

יום שני, 15 ביולי 2013

עוגת הדרים עדינה (או: מה לעשות אם נופלים עליך אורחים תוך שעה?)

את העוגה הזו הכנתי עשרות (אם לא מאות) פעמים עפ"י דרישה של חברים, הורים, ואהובי היקר.
זו עוגה עדינה, נימוחה, עם טעם של עוגות של פעם, כזו לא מתוחכמת מידי ומצד שני ג-א-ו-נ-י-ת.
הגאונות בעוגות בחושות היא להוציאן אווריריות ולא חנוקות (ראה ערך עוגות חנק).

זו עוגה שקל מאוד להכין, אין צורך במכשור מיוחד, כל דירה תל אביבית ממוצעת יכולה להוציאה לאור תוך חצי שעה - ארבעים דקות.

כשנופלים עלי אורחים (סליחה אהובים שלי, לא באמת התכוונתי שאתם באמת 'נופלים', אבל מגיחים בהתארה קצרה של 'נעבור עוד מעט בסביבה') זו העוגה הראשונה (אם לא היחידה) שעליה אני חושבת.
אפשר להכינה עם קערה וכף בלבד והיא תצא נפלאה. היא נשמרת בטמפרטורת החדר עד ארבעה ימים (היא לא חיה ארבעה ימים, בקושי יום אחד עד שהיא נזללת לחלוטין).

מצרכים (לעוגה בקוטר 26, אפשר גם בתבנית מלבנית סטנדרטית או 2 אינגליש קייק חד פעמי)
2 כוסות קמח רגיל (אני אוהבת לנפות, זה מאוורר את העוגה)
2 כפיות אבקת אפייה / כפית סודה לשתייה (לבחירתכם)
2 שקיקים סוכר וניל
2 ביצים (אפשר להפריד ולהקציף חלבונים, אבל ממש לא חובה, היא תצא נהדרת גם בלי)
כוס סוכר (אפשר בהחלט סוכר חום בהיר)
חצי כוס שמן צמחי (קנולה, חמניות, תירס)
20 גרם חמאה מומסת (לא חובה, אבל עושה את ההבדל בטעם)
כוס מיץ תפוזים (רצוי טרי, היום ניתן להשיג גם בשיא הקיץ)
חצי לימון סחוט (חובה טרי)
כפית תמצית וניל

מחממים תנור ל- 170-180 מעלות (תלוי בעוצמת התנור שלכם), אני אופה בטורבו את העוגה הזו.

ההכנה 
פשוטה מאוד - מכניסים את כל החומרים הנוזליים (ביצים, שמן, חמאה מומסת, מיץ תפוזים, מיץ לימון ותמצית וניל ומערבבים לתערובת אחידה. מוסיפים את הסוכרים (הרגיל והוניל) לנוזלים ומערבבים.
מאחדים בין הקמח לאבקת אפייה (או סודה לשתייה) ומעבירים בהדרגה (תוך בחישה לעיתים) לתערובת הנוזלית עד לקבלת תערובת אחידה. ואז סטופ. מניחים לה כמה דקות להרגע ולא מערבבים יותר (כמה שפחות יותר טוב).
בינתיים משמנים תבנית בחמאה/שמן צמחי ומעבירים את התערובת.
מכניסים לתנור לכ- 20 דקות ואז מתחילים לבדוק עם קיסם. כשהוא יוצא יבש עם פירורים לחים מכבים את הנור ומשאירים את העוגה לעוד כ- 5 דקות.
מוציאים, מצננים, מסירים מהתבנית ובוזקים אבקת סוכר לקישוט.

וזו התוצאה הסופית:

                       
                          אני אוהבת להגישה עם חליטת לימונית - נענע - ג'נג'ר שמתכתבת מעולה עם העוגה


יאלה חברים, אל תאיימו - יש עוגה וריח נפלא בבית :)
את הפוסט הזה אני מקדישה לכל שאהבה נפשי.

ועד לפטפוט הבא,
ביי יקיריי - תהנו :)




  

יום ראשון, 14 ביולי 2013

ארוחת ערב קייצית (או: מי אמר שאין אוכל מנחם של קיץ?)

קיש בטטות- פטריות חורש לצד אנטיפסטי אביבי לימוני 

קיש/טארט/פשטידה זהו פתרון מצויין לארוחה קלילה, מלאה ומזינה שניתן להגיש לשולחן תוך כשעה ומהווה פתרון ל'בא לי משהו טעים ולא כבד' בשעות הערב.
הקיש עשוי בצק פריך צרפתי על בסיס חמאה קרה (שכל אחד יכול לעשות) והמילוי שאציע לארוחה זו יתכתב היטב עם האנטיפסטי האיטלקי עם ההשפעה הישראלית שצירפתי לו - החמיצות, שכל כך מתאימה לימות הקיץ המעייפים והחד גוניים.

לבצק הקיש (מתאים לקוטר 24-28 ס"מ)
כוס וחצי קמח רגיל 
140 גרם חמאה קרה 
כפית מחוקה מלח 
2 כפיות מיץ לימון (עדיף טרי)
3 כפות מים קרים 

למלית הקיש
בטטה בינונית חתוכה לפרוסות במנדולינה או ידנית (בעובי כ- 1 ס"מ)
סלסילה של פטריות חורש (פורטובלו) - חתוכות לפרוסות
100 גרם גבינה כחולה אהובה עליכם (כגון רוקפור)
כ- 200 גרם גבינת כנען/טוב טעם (או כל גבינה לבנה יבשה)
בזיליקום טרי, אורגנו טרי (הכמות תלויה באהבה שלכם לתבלינים אלו)
3 כפות שמן זית 
250 מ"ל שמנת מתוקה (אפשר גם לבישול 15 אחוז)
4 כפות קורנפלור
2 ביצים 
מלח, פלפל
*למי שאוהב - ניתן להוסיף בצל סגול בינוני ולהוסיפו בזמן הוספת הפטריות למחבת. 

מחממים תנור ל- 180 מעלות

להכנת הבצק הקיש:
מכניסים למעבד מזון עם להב סכין את הקמח, החמאה והמלח, עבדים בכמה פולסים עד לתערובת פירורית.
מוסיפים את הנוזלים לעוד כמה פולסים עד לקבלת כדור בצק. מוציאים למשטח עבודה מקומח (מעט) ומאחדים את הבצק. מעבירים לניילון נצמד ומעבירים למקרר לפחות לחצי שעה.
מוציאים את הבצק הקר, עכשיו קל יותר לרדד אותו, מקמחים משטח עבודה ומרדדים לעלה בעובי כחצי ס"מ (אנחנו רוצים בצק בקיש - יש לו משמעות ולכן אנחנו לא רוצים עלה דק מידי. לאחר רידוד לגודל הרצוי מעבירים את הבצק לתבנית משומנת מעט ומהדקים לתחתית ולדפנות. מעבירים את התבנית המרופדת למקפיא עד ההרכבה. 

להכנת המלית:
במחבת מחממים שמן זית ומוסיפים את הבטטות תוך כדי ערבוב, כשהבטטות מתחילות להגיר נוזלים מוסיפים את פטריות הוחרש החתוכות ומוסיפים מלח ופלפל, בדקה האחרונה מוסיפים תבלינים חתוכים גס ומניחים לצינון.
בקערה נפרדת טורפים שמנת מתוקה, ביצים, קורנפלור ומלח+ פלפל לתערובת אחידה. 

מוציאים את הבצק, מעבירים את הירקות לתבנית, מפזרים את הגבינות ולאחר מכן מוסיפים את רוטב השמנת-ביצים מעל.
מכניסים לתנור לכ- 35 דקות (לבדוק אחרי כ- 25 דקות מה העניינים שם).

זה מה שיצא לי :

                                         
                                       בצק פריך צרפתי, חמאתי שמתפורר בפה ומצד שני מאוד אסטתי




אנטיפסטי לימוני
אנטיפסטי אביבי בניחוח לימוני זהו מתכון שהגעתי אליו לגמרי במקרה, בטעות והטעות הזו הייתה לי למתנה גדולה.
התבקשתי להכין אנטיפסטי עבור אירוע חברתי ושכחתי (ברגע האחרון) שנגמר לי החומץ הבלסמי. החלטתי לקחת הימור והרי התוצאה:

לחמם תנור ל- 200 מעלות 

לירקות הצלויים:
בצלים ירוקים בינוניים עם הגבעולים
חציל בינוני פרוס לקוביות 2X2 ס"מ
4-5 שומר מנוקים ופרוסים לרבעים 
2-3 גזרים בינוני פרוסים דק
פלפלים אדומים + צהובים מנוקים מגרעינים פרוסים לרצועות 
זוקיני/קישואים פרוסים לפרוסות בעובי כ- 1 ס"מ 
ברוקולי חלוט במים רותחים (פרחים) - חליטה של כ- 2 דקות והעברה למסננת.
שום פרוס (כמה שאתם אוהבים - אני באה מבית רומני-הונגרי אז אצלנו לא מקמצים)
שמן זית איכותי בנדיבות 
מלח
פלפל 
והסוד - מיץ מ-2 לימונים עסיסיים ומעט גרידה מלימון לתיבול.
בזיליקום, אורגנו - יבשים או טריים (לבחירתכם)

מה שנותר לעשות זה לשים את כל הירקות בתבנית (לא להיבהל - הם יצטמצמו מאוד בתנור ולכן זה בסדר שהם אחד על השני) לתבל בנדיבות מלח, פלפל, עשבי תיבול, שום פרוס, שמן זית ומיץ + גרידת לימון .

הנה תמונה לרגע אחד לפני הכניסה לתנור



להכניס לתנור את התבנית עם נייר אלומניום. כעבור כחצי שעה להוציא את התבנית ולהסיר את נייר האלומניום, לערבב מעט ולהשיב לתנור לעשר דקות נוספות.

אני מקוה שמי שיכין את הארוחה הזו יכין אותה (כמוני) לאנשים שהוא אוהב, כי הטעמים האלה הם של אהבה גדולה.
מי אמר שאין אוכל מנחם בקיץ?

ובסוף, אני רוצה להודות ליקיריי האהובים והמפרגנים שעודדו אותי להתחיל לכתוב על אוכל ולהמשיך לפטפט.

בתאבון !!
עדי